הגנה על זכויות היוצרים בעידן הנוכחי

creator-1-1-1

קרדיט – קבוצת “לוצאטו עורכי דין”, את משרד עורכי פטנטים – לוצאטו את לוצאטו , וחברות נוספות, אשר מספקות שירותים משלימים הנחוצים לקהילה אותה הקבוצה משרתת, כגון מסחור, פיתוח עסקים, ייעוץ במגוון תחומי הטכנולוגיה ועוד.

היכולת לממש את הפוטנציאל המסחרי ולאכוף את ההגנה על זכות יוצרים היא אחד מהמאפיינים המרכזיים בבחינת איכותו של משטר קניין רוחני במדינות השונות.

קיומו של משטר קניין רוחני יעיל היא חיונית לתפקודם של ענפי כלכלה ותרבות מגוונים ובהן תעשיות התוכנה, מוסיקה, סרטים, ספרים, עיצובים וכיוצ”ב. תעשיות אלה מהוות, את הביטוי המובהק ביותר של הקניין הרוחני, שכן כל התוצרים הם תוצאה של פעילות אינטלקטואלית.

בשל הקלות הבלתי נסבלת של היכולת להעתיק ו/או להפיץ באופן בלתי חוקי תוכנות, סרטים ומוסיקה, תעשיות אלה פגיעות ביותר לפיראטיות ומכאן הצורך הברור בהגנתן. בנוסף, משטר קניין רוחני נבחן באכיפת החוק כנגד זייפני סחורות ומותגים.

המסגרת החוקית – חוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007

לפני יותר מעשור נכנס לתוקפו חוק זכות יוצרים, התשס”ח – 2007 שהחליף את הפקודה המנדטורית משנת 1911. החוק נועד ליצור את “האיזון הנדרש בין הצורך ביצירת תמריץ הולם ליצירה, בדרך של הענקת זכויות כלכליות ביצירות, לבין הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות והידע, כל זאת תוך שמירה על חופש הביטוי וחופש היצירה והבטחת תחרות חופשית והוגנת”.1

בעשר השנים שחלפו מאז נכנס החוק החדש לתוקף, בתי המשפט נדרשו לאותה נקודת איזון שבין הצורך לתגמל ולתמרץ יוצרים, לבין הצורך לאפשר לציבור גישה ליצירות לשם קידום התרבות והידע ומתן אפשרות לתחרות הוגנת.

במאמר זה נסקור את החולשות שנתגלו בחוק לאור שינויים מרחיקי לכת בדרך בה צרכנים צורכים כיום תכנים המוגנים בזכויות יוצרים, בהשוואה לתחילת שנות האלפיים בהן נדון בוועדות הכנסת ונחקק החוק.

כמו כן, נעמוד על פרשנות החוק על-ידי בתי המשפט בישראל בשורה של תעשיות ונציע כיצד לדעתנו יש לתקן את הדין על מנת לשמור על האיזון שבבסיסו.

תיקון מס’ 5 לחוק זכות יוצרים – מה משמעותו?

לקריאת מאמר נרחב על התיקון ומשמעותו הינם מוזמנים להיכנס לכאן.

התיקון נועד ליצור מנגנוני אכיפה אשר יתאימו לעידן הנוכחי ולהתפתחות הטכנולוגית והיקף השימוש באינטרנט.

ואלה עיקרי התיקון:

1. הוספת סעיף 27א – “יצירות שבעל הזכות בהן אינו ידוע או לא אותר” – סעיף זה מסדיר כיצד להתמודד עם מקרים בהם בעל הזכות אינו בנמצא והסעיף מבחין בין שימוש מסחרי לשימוש שאינו מסחרי ביצירה.

2. הוספת סעיף 48א – “הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור” – מטרתו של סעיף זה היא לאכוף הפרות עקיפות בעולם האינטרנטי (למשל, בצפייה ישירה). הסעיף מתייחס להעמדה לרשות הציבור של יצירה, בדרך אשר מהווה הפרה, על דרך העיסוק ולמטרות רווח – זוהי הפרה אם המפר ידע או שהיה עליו לדעת שהיצירה הועמדה תוך הפרת זכות יוצרים.

3. הוספת סעיף 53א – “צו הגבלת גישה למקור תוכן” – סעיף זה יאפשר (במקרים המנויים) לקבל צו כלפי ספק גישה (לדוגמה, אתר אינטרנט) שהעמיד תוכן מפר. הצו יאפשר הגבלת גישה לתוכן המפר לפי שיקול דעתו של בית המשפט.

4. הוספת סעיף 56א – “סייגים לתחולה לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק” – הסעיף קובע סייגים המגבילים את היכולת לקבל פיצוי בלא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 ₪ לכל הפרה – למשל בנסיבות בהן קיימת חדילה מהפרה אחרי הודעת בעל הזכות וכן רשימת מוסדות עליהן לא יחול סעיף 56.

הגנת זכויות היוצרים על תוכנות מחשב ואפליקציות

תוכנת מחשב היא יצירה המוגנת בזכויות יוצרים.2 זכות היוצרים מעניקה הגנה על ביטוי של רעיון יצירתי, מקורי, שפותח על-ידי בעל זכויות היוצרים, לרוב לאחר השקעה רבה של משאבים וזמן הכוללים תכנון, אפיון וכתיבת קוד התוכנה.

התוכנות המודרניות נדרשות להיות מסוגלות לתקשר עם אפליקציות רבות של חומרה ותוכנה אחרות. לפיכך, מלאכת הפיתוח נעשית מורכבת יותר ויותר עם השנים.

הגנה באמצעות מונופולין על פרי הפיתוח הינה, אם כן, אמצעי ותמריץ חשוב להמשך ההשקעה של חברות המפתחות תוכנה.

עד לפני מספר שנים, ישראל כונתה באופן לא מחמיא כ”מדינה של תוכנה אחת” וזאת בשל ריבוי ההעתקות הבלתי חוקיות של תוכנה. כיום תופעה זו נמצאת בנסיגה.

לפי אחת ההערכות, שיעור הפיראטיות בתוכנה בישראל נכון לנתוני שנת 2015 עומד על כ-29%3 שיעור הדומה לתפוצת הפיראטיות בתוכנה במדינות מערב אירופה שמעורך בכ-28%. שיעור זה מבשר, את המשך מגמת הירידה העקבית בשימוש בתוכנות פיראטיות בישראל, מגמה שנמשכת מאז שנת 2006.

כדי להבין את המשמעות הכלכלית של טיפול יעיל בתוכנות פיראטיות נציין, כי לפי ארגון ה-BSA, האמון על נושא זכויות יוצרים של יצרני התוכנה, הקטנת התפוצה של תוכנות פיראטיות, מ-30% בשנת 2013 ל-29% בשנת 2015, הניבה פעילות כלכלית עודפת לתעשיית התוכנות בישראל בשווי של 16 מיליון דולר.

כפי שיפורט להלן, המעבר של חברות התוכנה לפלטפורמת שירותי ענן, לצד מתן כלים משפטיים אפקטיביים להתמודדות עם בעיית הפיראטיות הוא שעומד מאחורי הירידה העקבית בשיעור השימוש בתוכנות לא חוקיות בישראל:

בעבר הגנת זכות היוצרים בתחום התוכנה התמקדה בזכות “העתקה”4 שמסורתית נחשבת לזכות הכלכלית המהותית שניתנה לבעל זכות היוצרים.

זכות זו הגנה בעיקר כנגד העתקות פיזיות של תוכנות עג”ב תקליטורים ודיסקים, ובעיקר משחקי מחשב וקונסולות משחק.

כיום עם המעבר לשירותי ענן, פחות תוכנות מועתקות פיזית, ועיקר ההפרות מתבצעות בפלטפורמות אונליין, כשמשתמש מיומן מאפשר למשתמשים אחרים גישה לא מורשית לתוכנות המוגנות בזכויות יוצרים.

המענה שנותן חוק זכות יוצרים להפרות אלו הוא באמצעות זכות הנקראת “העמדה לרשות הציבור”.5 עפ”י רוב כשגורם לא מורשה פורץ לתוכנה מוגנת ומעלה קישור לתוכנה באתר הנגיש לציבור הרחב או למשתמשים אחרים, מבוצעות מספר הפרות:

(1) העתקת / הורדת התוכנה למחשב לצורך פריצתה היא הפרה של זכות העתקה.

(2) העמדת קישור לתוכנה הפרוצה היא הפרת זכות העמדה לרשות הציבור.

(3) הרצת תוכנה לא מורשית לצורך השימוש בה דורשת את אחסונה הזמני בזיכרון העבודה של המחשב (RAM) ודי ביצירת העותק הזמני כדי להוות העתקה מפרה.6

הוראה חשובה נוספת בהיבט ההגנה על תוכנות היא הרחבת מעגל המפרים גם כלפי המפר העקיף. המפר העקיף הוא מי שעושה שימוש מסחרי בעותק מפר של יצירה מוגנת.7

עפ”י החוק, החזקה של עותק מפר למטרה עסקית בידיעה שמדובר בעותק מפר, היא הפרה תורמת של זכות היוצרים. חשוב לציין שעותק מפר אינו בהכרח עותק לא חוקי, גם תוכנה שהרישיון בה נרכש כדין, אך השימוש בה נעשה שלא עפ”י תנאי הרישיון, יכולה להיחשב לעותק מפר והמשך השימוש בה מהווה הפרה.

בפסק דין נקבע שחברה שנתנה שירותי תמיכה טכנית למשתמשים של תוכנה מוגנת, ביצעה הפרה עקיפה של זכות יוצרים.

“די בהחזקת עותק מפר של התוכנה לשם שימוש מסחרי כדי להוות הפרה עקיפה לפי סעיף 48(3) לחוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007, האוסר על “החזקה למטרה עסקית” של “עותק מפר”, בידיעה שהוא מפר.”8

כדי להוכיח קיומה של הפרה עקיפה על בעל הזכות להוכיח את התנאים המצטברים הבאים:

  • קיומו של עותק מפר
  • שימוש מסחרי אסור בהתאם לתנאי הסעיף בעותק המפר
  • ידיעה ממשית או קונסטרוקטיבית בעת ביצוע המעשה שמדובר בעותק מפר9

זכויות יוצרים בתעשיית המוסיקה והסרטים

בעשור האחרון גם תעשיות הסרטים והמוזיקה עברו שינוי טכנולוגי אדיר שנבע משינוי פלטפורמות ההפצה של התוכן. המעבר מהפצת מוזיקה וסרטים על גבי תקליטורים וקלטות לצריכה של תוכן אונליין וע”פ דרישה (VOD), שינתה את תעשיית המוזיקה והסרטים ומשפיעה על המודלים הכלכליים של חברות התוכן. כיום מרבית הגישה לתוכן אינה באמצעות רכישתו אלא באמצעות הרשאה (licensing).

בשנים האחרונות שחקנים משמעותיים כמו NETFLIX , Apple TV ו-Apple Music החלו להיכנס לישראל, ולראשונה, משתמשים מישראל יכולים ליהנות מתוכן רב בעלות נמוכה ושווה כל כיס.

הגישה לתוכן נעשית היום באמצעות שידורים רב-ערוציים זמינים מכל מקום באמצעות הנייד והטאבלט. שלצד הוט ויס הוותיקות נכנסו ספקי תוכן חדשים ומשמעותיים כמו סלקום ופרטנר שהגבירו את התחרות בשוק ומרחיבות את תופעת ה-cordless – הניתוק מתשתית כבלים או צלחת לווין ומעבר לצריכה של תוכן דיגיטלי בפלטפורמות מקוונות.

יחד עם זאת, השינוי הטכנולוגי לא פסח על המפרים וגם אלו שינו ושיכללו את שיטותיהם.

צריכת תוכן מפר באמצעות האינטרנט היא כמעט בבחינת נורמה בישראל, ולאחרונה ישראל אף דורגה במקום העשירי בעולם במספר הכניסות של משתמשים לאתרי תוכן מפר ביחס למספר המשתמשים באינטרנט.

עפ”י הנתונים בממוצע כל משתמש בישראל נכנס 176.87 פעמים לאתרים שמספקים תוכן מפר זכויות (MUSO GLOBAL PIRACY REPORT 2016).

בדומה לנעשה במדינות אחרות, מאמצי האכיפה שנעשים, מופנים לא רק כלפי המפר הישיר (מי שיצר את העותק המפר), אלא גם כלפי מי שמנגיש את העותק המפר לציבור קרי, בעלי אתרים שמספקים גישה לתוכן מפר וכן ספקיות אינטרנט ומתווכי רשת שונים.

Posted in