מסחור ידע
מאת מירב בורשטיין, סמנכ״לית שיווק ותקשורת, ביראד
בעולם האקדמי, מחקר נועד להתפרסם. תגליות והמצאות רואות אור במאמרים, בכנסים ובמאגרים פתוחים, וזו עוצמתו של המדע. אבל רעיון שנחשף בלי הגנה חשוף לכולם, ואף חברה לא תשקיע את המשאבים העצומים הנדרשים כדי להפוך אותו למוצר, לתרופה או לטכנולוגיה, בלי ודאות שהיא זו שתוכל לשווק אותו. כאן נכנס הפטנט, שהוא הכלי שמאפשר לתגלית מהמעבדה להפוך לערך ממשי בעולם, מגן על זכויות החוקר והאוניברסיטה, ויוצר את הוודאות שמושכת השקעה, רישוי והקמת חברות. הגנה על המצאה אינה עוד שלב בירוקרטי, אלא התנאי לכך שהידע יגיע אל הציבור בצורה שאפשר להשתמש בה. לכן הקניין הרוחני היה, ונשאר, ליבת המסחור האקדמי.
על הבסיס הזה נבנית שרשרת הערך של כל חברת מסחור. במשך שנים, השאלה הראשונה מול כל מחקר חדש הייתה כמעט תמיד ״יש כאן פטנט?״, והיא עדיין שאלה מרכזית. אלא שהתמונה התרחבה. חלק ניכר מהערך שנוצר היום במעבדות אינו יושב רק בתביעות של פטנט בודד, אלא גם בתוכנה, בנתונים, באלגוריתמים, בידע מעשי ובמומחיות ייחודית. השאלה ״איך מגינים על ההמצאה״ לא נעלמה, אבל הצטרפה אליה שאלה משלימה, ״איזה עוד נכס ידע נוצר כאן, ומהי הדרך הנכונה להפוך גם אותו לערך״.
״הפטנט נשאר אצלנו כלי מרכזי, אבל היום הוא כבר לא לבדו. חלק גדול מהערך שנוצר במעבדה נמצא גם בידע, בנתונים, בתוכנה ובמומחיות. התפקיד שלנו הוא לא רק להגן על המצאה, אלא לראות את מלוא הנכסים שנוצרו כאן, ולמצוא לכל אחד מהם את הדרך הנכונה להפוך אותו לערך.״
ד״ר צביקה בן פורת, מנכ״ל ביראד
אם לא רק פטנט, אז מה?
נכס ידע יכול ללבוש צורות רבות, בהן פטנט, מאגר נתונים ייחודי, מודל חישובי, פרוטוקול מחקרי, שיטת עבודה או מומחיות עמוקה שאין לה תחליף בשוק. ולכל אחד מהם דרך משלו אל השוק. פטנט יכול להתאים לרישוי, תוכנה יכולה להפוך למוצר SaaS או לרישיון שימוש, מאגר נתונים יכול לשמש בסיס לשיתוף פעולה מחקרי, ידע מעשי יכול להתפתח לייעוץ או למחקר ממומן, וטכנולוגיה שלמה יכולה להצמיח חברה עצמאית חדשה. המסחור לא מתחיל רק בשאלה ״איך רושמים פטנט״, אלא בשאלה רחבה יותר על הערך שנוצר כאן ועל הדרך שתוציא אותו אל העולם.
״חלק מהותי מהעבודה שלנו הוא לזהות כבר בשלב מוקדם איזה סוג נכס נוצר במעבדה, כי לא כל נכס ידע מתנהל באותה דרך. לכל נכס, בין שמדובר בפטנט, במאגר נתונים או בשיטת עבודה, יש צורת הגנה או ניהול שמתאימה לו, והבחירה המתאימה היא שקובעת אם הערך יישמר או יתפוגג.״
ד״ר טלי סחייק-נקש, מנהלת קניין רוחני, ביראד
איך זה נראה בעבודה היומיומית?
הרחבת ההגדרה של ״נכס״ אינה תרגיל תיאורטי, אלא שינוי הדרך שבה אנחנו מחפשים ומחברים. חברה שפונה אלינו עם בעיה מגיעה קודם כול אל צוות הפיתוח העסקי של ביראד, שמקבל את הפניות הראשונות ומברר מה בדיוק עומד מאחורי הצורך. הפטנט נשאר הנכס המוביל, ולרוב הוא נקודת הפתיחה, אבל לא תמיד הוא לבדו הפתרון. לצד הפטנט יכולים לעמוד חוקר, שיטת עבודה או יכולת ייחודית שעונים על הצורך. ככל שההסתכלות שלנו על ״נכס״ מתרחבת, כך גדל הסיכוי שנמצא לחברה את ההתאמה הנכונה, גם כשאין פטנט רשום שעונה בדיוק על הצורך. בדרך אנחנו נעזרים גם באמצעים שקיימים באתר ביראד, כמו מנוע Expert Discovery, שמצליב צורך תעשייתי מול פרופיל מחקרי ולא רק מול רשימת פטנטים. אבל בסופו של דבר אנחנו לא מתאימים פטנט לחברה, אלא פתרון לבעיה, ותפקידנו לזהות את ההתאמה הזו ולהפוך אותה להזדמנות.
ובמקביל, מבנה עסקה שמאיץ את הדרך לשוק
לצד הרחבת המבט על הנכסים, יש חזית נוספת שבה חל שינוי, והיא מבנה העסקה. במשך שנים, אחד החסמים הגדולים במסחור אקדמי לא היה מדעי אלא מבני. הוא היה כרוך בחודשים של משא ומתן על מניות, שליטה ותנאים, שהאטו כל מיזם עוד לפני שיצא לדרך. וככל שמהירות ההגעה לשוק הופכת קריטית יותר, לצד עצם ההגנה על הטכנולוגיה, החיכוך הזה מתגלה כבעיה מרכזית בפני עצמה.
כאן נכנס מסלול נחשון, שהשקנו ביולי 2026. זהו מהלך ראשון מסוגו בישראל, שמציע לחוקר שרוצה להקים חברה אופציה נוספת לצד המסלולים הקיימים. במסלול הזה האוניברסיטה מוותרת מראש על אחזקות הון. אין לה מניות, אין נציג בדירקטוריון ואין מעורבות בניהול, והיזמים מחזיקים במלוא מניות המייסדים מהיום הראשון. במקומן האוניברסיטה מתוגמלת באחוז קבוע וידוע מראש מתמורת האקזיט. ויש כאן היפוך מעניין, שכן ככל שהחברה מצליחה ושווייה עולה, חלקה של האוניברסיטה דווקא קטן. התנאים אחידים ומפורסמים בשקיפות מראש, מה שמייתר משא ומתן פרטני, והיעד הוא מעבר מחוזה עקרונות להסכם חתום תוך כ-30 יום.
מבנה עסקה כזה אינו מחליף את ההגנה על הטכנולוגיה, אלא מצטרף אליה. הפטנט ממשיך להבטיח שההמצאה מוגנת, ומבנה העסקה מבטיח שהיא גם יוצאת לדרך במהירות. עסקה שמסירה חיכוך, מיישרת אינטרסים ומאיצה יצירת חברות עושה בדיוק את מה שהגנה משפטית לבדה אינה יכולה לעשות, ודואגת שהידע לא רק יהיה מוגן, אלא גם יגיע לשוק. וזה בדיוק העיקרון, לא לבחור בין הגנה להאצה אלא להחזיק בשתיהן יחד.
אז מה תפקידה של חברת המסחור?
לאורך השנים, היכולת לזהות טכנולוגיות ולתמוך בהן הצמיחה מביראד שורת חברות פורצות דרך, בהן Unbound Tech (לשעבר Dyadic) מתחום אבטחת המידע, שנרכשה בידי Coinbase, חברת Phinergy מתחום אגירת האנרגיה, ו-Biolojic Design מתחום עיצוב הנוגדנים. ההצלחות האלה מראות שהמסלול ה״קלאסי״, מפטנט לחברה, עובד ומוכיח את עצמו.
אבל הן גם מסמנות לאן פני הדברים מועדות. תפקידה של חברת המסחור מתרחב, לא מתחלף. ניהול הקניין הרוחני נשאר הבסיס, ועליו נבנים תפקידים נוספים, כמו ניהול נכסי הידע, שמזהה ערך בכל צורה שהוא לובש, ושותפות לחדשנות, שמלווה את המסע מהמעבדה אל השוק. זו אינה זניחה של הפטנט, אלא הוספת שכבות סביבו, הרחבה של העדשה שדרכה אנחנו רואים מה ראוי לקידום, בלי לוותר על מה שתמיד עמד במרכזה.
יש לכם מחקר שאתם חושבים שיש לו פוטנציאל יישומי? נשמח לשמוע. צרו קשר עם צוות ביראד.