WHERE SCIENCE COMES TO LIFE

כחברת המסחור של אוניברסיטת בר אילן, ‘ביראד’ אמונה על יצירת גשרים ושיתופי פעולה בין חוקרי האוניברסיטה לבין מוסדות מחקר בארץ ובעולם, התעשייה הישראלית על שלל גווניה וגופים עסקיים בינלאומיים. בנוסף, ביראד אחראית על הרישום, ההגנה והמסחור של הקניין הרוחני הנוצר על ידי חוקרי האוניברסיטה.

מגוון הפעילויות הרחב של ביראד מציף לא אחת אתגרים מורכבים, המובילים לעיתים לסכסוכים, לפניות לערכאות משפטיות ולמשאים ומתנים סבוכים. בין המקרים בהם טיפלה ביראד לאורך השנים, ניתן למנות:

• מחלוקות בנושא פרסום מול הגנה על הקניין הרוחני: המתח בין הצורך האקדמי בפרסום מאמר לבין הצורך המשפטי בהגשת בקשת פטנט וחשש מפרסום מוקדם שיפגע ואף עלול לשלול את הזכות הקניינית.
• קרדיט ובעלות: חילוקי דעות בנוגע למידת התרומה של כל חוקר לקניין הרוחני, לרבות מחלוקות מול חוקרים ממוסדות אקדמאיים ומחקריים אחרים או מהתעשייה.
• טוהר המחקר: מקרים של שימוש בתוצאות מחקר של עמיתים ללא ידיעתם ו/או אישורם ושילובם במאמר או בבקשת פטנט.

כאשר מתעוררים סכסוכים סביב קרדיט מחקרי, זכויות קניין רוחני וכתיבה משותפת. עולה השאלה: כיצד ניתן לפתור סכסוכים אלה בדרכי נועם, תוך שמירה על יחסי העבודה, הבטחת המשך שיתופי הפעולה והמשך המחקר התקין עם השותפים (חברות ואקדמיה).

אמנם אוניברסיטאות רבות בארץ ובעולם התקינו נהלים ותקנונים לטיפול בסכסוכים אלו. תקנונים אלה מתווים  דרך אתית לפרסומים, למתן קרדיט, לשמירה על זכויות הקניין הרוחני של האחר, ואף מציעים מנגנונים אלטרנטיביים פנימיים לטיפול בסכסוכים אלו המתעוררים בתוך המוסדות עצמן בין החוקרים. אולם, המציאות המחקרית כיום היא גלובלית, סכסוכים חוצים גבולות ויבשות וגם מערבבים צדדים שלישיים.

כך למשל, מחלוקת הנוגעת לשמות אנשים וסדרם לגבי מאמר שנכתב על מחקר שנעשה בשיתוף פעולה בין חוקרים ממספר מוסדות במדינות שונות. יש מגזינים מדעיים שאכן מודעים לסכסוכים כאלו שעלולים להתעורר ומתוויים בטפסי הגשת המאמר הצהרות על התורמים לו וכן דרך של פתרון סכסוך במידה ויתעורר לגבי יוצרי המאמר. רבים עדיין אינם עושים זאת. עם השנים, מספר התורמים והכותבים של מאמר מדעי הלכו וגדלו ועימם מספר המחלוקות לגבי סדר הופעתם על המאמר. כמו גם, המחלוקות לגבי מועד הפרסום והאם לפרסם או להגן תחילה על קניין הרוחני גדלו.

בנוסף, השימוש הגובר בכלי בינה מלאכותית (AI) העצים את תופעת השימוש בתוצאות מחקר ללא אישור וללא מתן קרדיט ראוי, דבר הגורם לגזילת קניין רוחני ולפגיעה קשה בחוקרים.

הפתרון: גישור ודומיו כאלטרנטיבה לדרכים מסורתיות

פתרון הסכסוכים האקדמאיים בדרכים אלטרנטיבות כגון גישור, הוא הפתרון הנכון ביותר במיוחד אם מדובר בצדדים ממוסדות שונים ואף מארצות שונות.  לדעתי, אין תחליף להליך גישור, גם כאשר מדובר בצדדים ממקומות שונים בעולם. זוהי הדרך להגיע לפתרון המיטבי ,כזה הלוקח בחשבון את הצרכים והאינטרסים של כל המעורבים ומאפשר לצדדים עצמם להגיע לפתרונות יצירתיים לסכסוך.

מהו גישור?

גישור הוא הליך רצוני, דיסקרטי וגמיש שמאפשר לצדדים להגיע לפתרון יצירתי — כזה שאינו מוגבל לתכתיבי החוק היבש. הוא מותאם במיוחד לסכסוכי מחקר ואקדמיה, מאחר שהמערכת האקדמית מבוססת על יחסים ארוכי טווח, אמון ושיתופי פעולה. במסגרת הליך הגישור, המטרה אינה להגיע לפשרה, אלא לפתרונות מחוץ לקופסא, אשר ימלאו את מירב הצרכים של כל הצדדים ואף יכולים להגדיל את שיתוף הפעולה ביניהם. הפתרונות המעולות במסגרת הליך הגישור, מועלות לרוב על ידי הצדדים עצמם, הם השחקנים הראשיים.

יתרונות הגישור בסכסוכי מחקר:

שמירה על חסיון, סודיות ומעמד מקצועי: בניגוד להליכים משפטיים פומביים, גישור מאפשר לשמור על פרטיות הסכסוך ולהגן על המוניטין המקצועי והיוקרה האקדמית של החוקרים והמוסדות.  

גמישות בפתרונות: מגשר מקצועי, ובמיוחד כזה המגיע מתוך העולם האקדמי  יכול לסייע במציאת פתרונות יצירתיים המותאמים לצרכים והעובדות של כל מקרה, הרבה מעבר למה שמערכת המשפט יכולה להציע.

שמירה על יחסי עבודה: הגישור מתמקד בבניית גשרים ולא בהכרעה של  “מנצח מפסיד”. גישה זו קריטית כדי לאפשר לחוקרים  להמשיך לעבוד יחד גם ביום שאחרי הסכסוך ואף שנים לאחריו.

חיסכון במשאבים, בזמן ובעלויות: תהליך הגישור קצר וזול משמעותית מהליכים משפטיים, ומאפשר להפנות משאבים יקרים (זמן ועליות) חזרה למחקר עצמו .

הפיכת מחלוקת למינוף (גישור מאפשר להפוך מחלוקת למנוף): באמצעות הגישור ניתן לשקם  את האמון,  לשמור על המוניטין, להגן על הקניין הרוחני בין המוסדות והחוקרים,  ולאפשר את המשך המחקר המשותף בצורה בריאה וטובה יותר.

במערכת אקדמית שבה ידע הוא משאב יקר לא פחות מתקציבי מחקר, ניהול חכם ורגיש של סכסוכים הוא יתרון תחרותי אמיתי.